מה בין מדיניות התקשוב הישראלית והטלוויזיה החינוכית?

רציתי להתייחס לפוסט " הוראה מהסרטים " שכתבה חברתי היקרה אולגה מורודוב רגב . בפוסט זה הזכירה אולגה  את השעורים באנגלית שנלמדו בעזרת הטלוויזיה החינוכית וציינה את השפעתם ואת המוטיבציה ללמידה ואהבת השפה .התוצאה נראית לעין כל, היום אולגה מורה לאנגלית .הבלוג ריגש אותי מאד, אך הוא גם החזיר אותי לתסכול הרב אותו חשתי כמורה למתמטיקה שרצתה מאד לגוון ולהשתמש בחלק מהתוכניות של הטלוויזיה הלימודית . באנגלית התוכנית הייתה מובנית וצמודת ספר וחוברת עבודה לכן מנהלים לא יכלו לאלתר ולהתחמק מארגון מובנה ומסודר של מערכת השעות שיותאמו לזמני השידור. ביתר המקצועות המנהלים מאילוצים שונים התקשו לאפשר לכתות להכנס או ל"קבל" את הטלוויזיה ולכן השימוש בתוכניות הטלוויזיה במקצועות הנוספים היו פחות מועילים וחבל, לתלמידים זה היה גיוון, ולמורים דרך נוספת להמחשה ועניין בלמידה .בעיות טכניות נוספות כמו חוסר באמצעים טכנולוגיים כמו טלוויזיה נוספת או וידיאו כדי להקליט שעורים אלו ולהקרינם בזמן הרצוי הקשו ביותר  ותוכניות טובות לא נוצלו למטרה לה הם נועדו  . היום בעידן האינטרנט ,אנו יכולים מכל מקום ובכל זמן להשתמש בעזרים טכנולוגיים ובתוכניות מותאמות ,בתנאי חשוב מאוד שתחום התשתיות והתחזוקה בבתי הספר יפעל כראוי :שיהיו מחשבים תקינים , גישה נוחה ותקינה לאינטרנט וכמובן שימוש מושכל של המורה המקוון בשפע הרב שמסייע ללמידה מובנת ואינטראקטיבית. תוכנית התקשוב בישראל מתייחסת גם לתחום התשתיות,התחזוקה, הכשרת מורים ועוד ואני שואלת האם הפער בין התוכנית לבין המציאות יהיה כמו בתקופת הטלוויזיה החינוכית? לצערי ,גם היום  יש כיתת מחשבים אחת בבית הספר שיש צורך לבקש רשות להכנס אליה , הרשת האלחוטית מונעת גלישה רצופה ,מתנתקת וגורמת לתסכול רב אצל המורים  עד כדי איבוד עניין בתקשוב וחוסר רצון להתמודדות. משרד החינוך חייב לדעתי לצמצם פערים אלו למינימום , ונכונות השינוי אצל המורים יגיע הרבה יותר מהר .

רעיון נפלא בשם: בנק הזמן.

"תארו לעצמכם, שיש בנק המזכה אתכם בכל בוקר בסכום של 86,400 ש"ח היתרה אינה עוברת מיום ליום. בכל לילה, כל סכום של הוצאתם במשך היום נמחק. מה הייתם עושים? מוציאים כל שקל כמובן. לכל אחד מאתנו בנק שכזה. שם הבנק : ז מ ן בכל בוקר אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד. היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש. בכל לילה, מה שנותר נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון- ההפסד כולו שלכם. אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר. מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום. השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד. השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום! על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת- שאלו תלמיד שנשאר כיתה. על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד- שאלו אמא שילדה פג על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד- שאלו עורך של עיתון שבועי. על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת- שאלו אוהבים המחכים לפגישה. על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת- שאלו את האדם שפספס רכבת. על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת- שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים. על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה- שאלו את הספורטאי שזכה במדליית כסף. תבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד, אדם יקר, זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם. האתמול הוא היסטוריה. המחר אינו ידוע. היום הוא מתנה. וכדי להוכיח לכם תבדקו איך  קוראים להווה באנגלית!PRESENT

                                                                                                                    (מחבר -לא ידוע)

בתקופה זו של החופשה הגדולה, יותר מתמיד הזמן של ילדינו -תלמידנו לא תמיד מנוצל, לכן לדעתי רעיון נפלא הוא לכוון אותם וגם אותנו לתרום ל"בנק הזמן" שהוא פרוייקט קהילתי חדשני שבבסיסו, שעה של נתינה בתחום מסוים מזכה את הנותן בשעה של קבלה בתחום אחר שאותו הוא בוחר ממאגר היכולות שנצברו בקהילה. לדעתי, רעיון נפלא זה יש לאמצו גם בתחומי ביה"ס "ולהרוויח"למידה רב תחומית והעצמה של תלמידים שלא חזקים כל כך בלימודים, אך בעלי יכולות בתחומים אחרים,כמו: ספורט ,חקלאות, ציור ,מוזיקה,מחשבים ובעלי ידיים טובות לבנייה ועזרה בתפעול בית הספר.(אנטלגנציות מרובות-גארדנר)
 אם שוכנעתם - להצטרף ל"בנק הזמן" באזורכם תוכלו לעשות זאת כבר עכשיו באמצעות האתר שלהם .חפשו בגוגל.

תוכניות תקשוב גלובליות.

בקורס של דר' חגית מישר-טל, בדקנו תכניות תקשוב של מדינות שונות בעולם. ראינו שבריטניה מובילה בתכניות התקשוב שלה והמדינות הנחשלות יותר נמצאות ביבשת אפריקה .
החלטנו  (חיה שרעבי ואני)לקחת ולבדוק: האם לאוסטרליה יש תוכנית תקשוב? ובאיזה מצב הם נמצאים? .
כשקראנו את תוכנית התקשוב של אוסטרליה' התפעלנו לקרוא שממשלת אוסטרליה רואה בתוכנית התקשוב משימה לאומית ויותר מכך היא מכנה את תוכנית התקשוב כמהפכת תקשוב  שתביא לשינוי רדיקלי בחינוך .
ממשלת אוסטרליה משקיעה מליארדים רבים של דולרים להכנסת ICT –INFORMATION COMMUNICATION TECHNOLOGY  למערכת החינוך : להכשרת המורים, לתמיכה טכנית, לאספקת מחשבים ורשת פס רחב בכל בתי הספר ביבשת, ללא קשר למקום בו הם נמצאים . כל זאת כדי לשפר את ההוראה , הלמידה והניהול בבתי הספר וכדי להכין את התלמידים לקחת חלק פעיל בחברה משגשגת, לחיות ולעבוד בעולם דיגיטלי משתנה ומתפתח במהירות עצומה .
שאלתי את עצמי היכן מדינת ישראל נמצאת? האם עלינו לקנא באנגליה או באוסטרליה ?(מן הסתם עוד נעסוק בזה בקורס ) לעניות דעתי ,מדינת ישראל מבינה את חשיבות הכנסת התקשוב לבתי הספר והשפעתה על הלמידה ,אך האם היא הפנימה שהשינוי צריך להיעשות קודם כל בהכשרת המורים? זאת עדיין לא ראיתי .  אני הגעתי ללמוד תקשוב מצורך פנימי כשהבנתי לאן נושבת  הרוח .  מדינת ישראל צריכה להשקיע בהכשרת מורים קודם להכנסת המחשבים לכתות, כדי שאפשר יהיה לעשות שימוש מושכל ויעיל בכלים הדגיטאליים. בעודי כותבת מילים אלו ,צדה עיני בכתבה המספרת שארגון WORLD ORT והמשרד לפיתוח הנגב והגליל הכריזו על תוכנית שעל פיה יוקמו עד 2013 בבתי ספר בגליל ובנגב כ1000 כתות חכמות בעלות של 100 מיליון שקל."הקמת כתות חכמות פותחת בפני המורים והתלמידים קשת רחבה של אפשרויות חינוכיות לצמיחה וגדילה , בעולם בו האינטרנט הינו חלק בלתי נפרד מהמציאות סביבנו"(רוברט זינגר מנכ"ל הארגון) תוכנית זו כוללת גם הכשרה למורים על ידי משרד החינוך במהלך השנתיים הראשונות להפעלתה .וזאת לדעתי נקודת המפתח .
מצ"ב כתבה על World Ort  והמשרד לפתוח הנגב והגליל..

"האלמנט" מהו?

קן רובינסון דר' לחינוך באומנויות, בספר "האלמנט"  או בשם העברי  "המקום הנכון: למה חשוב לעשות את מה שאנחנו אוהבים" מתאר את מערכת החינוך כחולה ומיושנת, במקום לפתח את הכשרונות היחודיים של כל תלמיד ותלמיד היא בוחרת להתעלם מהכישורים האינדבידואלים ולקבור אותם.רובינסון טוען שאדם שהצליח למצוא את "האלמנט" שלו,את  אותו כשרון שלו, הוא מרגיש הכי נוח  והכי עצמו ומכאן הדרך להצלחה היא קצרה.לפי רובינסון, כך אפשר לזהות מתי אדם נמצא ב"אלמנט" שלו : אדם שנהנה בעבודתו, במקום שהוא נמצא, אדם שהזמן בעבודתו עובר במהירות, שהוא אינו מרגיש איך הזמן עובר, אדם זה נמצא ב"אלמנט" שלו. אנו יודעים ומכירים את ההרגשה כשעושים משהו שלא אוהבים חמש דקות עוברות כמו נצח. אני כל כך מסכימה עם דבריו זה מחזק את מה שכתבתי בפוסט מתאריך 15/5/11   על כך שתוכנית הלימודים מדגישה  את מקצועות הליבה- מתמטיקה לשון מדעים שהם חשובים, אך מתעלמת ומקצצת במקרה הטוב במקצועות כמו: ספורט, מוסיקה , ציור ,דרמה ועוד שהם נותנים ביטוי לאינטלגנציות השונות של התלמיד.  לדעת  רובינסון כדי לשפר את המצב יש : א.להרחיב את תוכנית הלימודים ,ב. להבין שהוראה היא סוג של אומנות וגם מורה צריך להיות ב"אלמנט" שלו כשהוא מלמד.( זה המורה שמלהיב וסוחף את תלמידיו)צריך לתת למורה גיבוי לעשות את עבודתו ולא להפוך אותו לרובוט של המערכת. והדבר השלישי שינוי שיטת ההערכה :שמתעלמת מהיכולות והכשרונות השונים של התלמידים ומכוונת למטרה אחת בלבד. ברצוני לציין שאני כאמור מסכימה עם דר' רובינסון וחושבת שגם אם השינוי לא מגיע מלמעלה קרי משרד החינוך הוא יכול להגיע ממלמטה מאיתנו המורים. כשאנחנו מאמינים בצדקת הדרך ובטובת ילדינו -תלמידנו נוכל להתחיל ולשנות. אנו כחברה מבינים שקהילה בנויה מאינדווידואלים ולכל אינדוידואל יש אינטלגנציה וכישורים משלו ומכך אנו כחברה  "מתעשרים" מדוע אם כן לא לפתח זאת מגיל צעיר גם במערכת החינוך ?
להלן הרצאה של דר' רובינסון למי שעדיין לא משוכנע:

הערכה מעצבת.

לא אשת דברים אנוכי. אבל איני יכולה להשאיר את  מחשבותי לעצמי ולא לשתף בהגיגי את כולם, בנושא שלדעתי הוא חשוב ביותר בתהליך הלמידה.  : המשוב. 
המשוב שקיבלתי בנושא הפוסטים והמשובים שניתנו בסמסטרים הקודמים, פשוט המריצו אותי ללמוד ולהשקיע יותר,הם הציגו את האמון שאתן נותנות לנו התלמידות ,הראו בתחילה את נקודות החוזק בעבודה ומצד שני נתנו הוראות מכוונות בצורה ברורה ומדוייקת  לשפור העבודה וזאת בלי לגרום לי כתלמידה, חוסר בטחון . אני יודעת כעת שגם אם אשגה חלילה, ההערה תהיה "הארה" בונה ולא מכשילה ועל כך רוצה אני לומר תודה ענקית לגילה ולנעמי .היום יותר מתמיד אני לא פוחדת להיות מהגרת .
משובים אלו נתנו לי חומר למחשבה על ערכו של המשוב כתמריץ ללמידה וכחלק חשוב ממנוע הלמידה של התלמיד ,על ההשפעה שלו על הדימוי העצמי והמוטיבציה של התלמיד. חוסר האמון של התלמיד בעצמו מביא בסופו של דבר לחוסר השקעה ולכשלון. כאן  בא כוחו של משוב טוב שיכול לשנות. אני יודעת שאנו  המורים יודעים לחזק לעודד ולהעריך אך לדעתי יש ערך מוסף רב ביותר, אם נקפיד על קלה כחמורה ,נשקיע מחשבה רצינית בכתיבת משוב כי כאן יכול להיות ההבדל בין לתסכל או לעורר השראה ללמידה מאתגרת ומהנה. אסיים באמרה:"מהו מורה ? הוא אינו מי שמלמד דבר מסוים, אלא, מי שמעניק לתלמיד השראה להשקיע את המיטב שבו, כדי לגלות את מה שהוא כבר יודע" ( פאולו קואלו) .
ובנוסף מחקר של דר' ענת רביב מאוניברסיטת חיפה ,שמראה שהערכה מעצבת משפרת את השגי התלמידים.

תובנות חדשות

אם הייתם אומרים לי לפני כחודש שאכתוב פוסט על תובנות חדשות הייתי אומרת שאתם פשוט הוזים. אבל זה קורה! לאחר ימים ולילות ממש לילות של בניית יחידה מתוקשבת בגוגלסייט, כשהתסכול הרקיע שחקים וקריאות הצילו נשלחו לכל עבר: לנעמי - בפורום, בסקייפ -לחברות ששוטטו באמצע הלילה, בטלפונים לחברות מהקורס. הגיע הרגע שראיתי תוצאות כשהמשימה רקמה עור וגידים התחלתי להרגיש סיפוק . בשעור האחרון בקורס קוריקולום הגיע מרצה אורח פרופסור דוד חן הנושא - מהפכת הידע שקרתה בעקבות תורת האינפורמציה.ונראה שאצלי מרוב אינפורמציה חדשה בתקשוב וחוסר יכולת להכילה הרגשתי שהלכתי לאיבוד . אך כשחייבים לעשות, עושים. "בקוריקולום לידע יש שני מימדים אורך ורוחב ואילו בתפיסה של תורת האינפורמציה מדברים על תלת מימד שבו מרחפים הביטים והבייטים ואפשר לסדר אותם בצורות שונות " (דוד חן,2011). בתוכנית הלימודים אנחנו לומדים לינארי ואילו מודל הידע החדש הוא רב מימדי, מדברים על חלל הידע ולא על דבר לינארי.מודל הידע הוא אינסופי.לעומתה, בכל תוכנית לימודים יש התחלה וסוף. בכל ספר יש התחלה וסוף אך כאשר גולשים באינטרנט עושר המידע הוא אינסופי ללא תלות במקום ובזמן.עיצוב הידע משתנה .בעבודתינו ממש הרגשנו זאת איך לכל משימה היו אינסוף אפשרויות למידה ואם לא הינו מגבילים את עצמנו הינו גולשים לאינסוף היבטים ואפשרויות ביחידה שבנינו.

מהפכת הידע פרופסור דוד חן