"בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור" הרב קוק

הפייסבוק- הוא האתר השני בגודלו בעולם, לאחר גוגל. הפייסבוק הוא בעצם הרשת החברתית הגדולה בעולם שכל אחד יכול להצטרף אליה ובחינם. הרעיון של פלטפורמה זו הוא: לשמור על קשרים חברתיים, לשתף ולקבל לייקים/ תגובות, תמונות מאנשים ברשת. היום אנשים חיים ברשת הפייסבוק ולכל חברה שמכבדת את עצמה יש דף פייסבוק שמשמש כמועדון מעריצים וככלי שיווקי .אז איך כל זה מתקשר ללמידה? ויותר מכך, למידה בקורס אקדמי?
 בקורס של דר' חגית מישר " היבטים גלובליים של התקשוב" אנו מיישמים את  רוח הדברים של הרב קוק. בקורס זה  השתמשנו  ברשת החברתית ככלי ללמידה.  בתחילה הייתי מאוד סקפטית לגבי מהלך השעורים ברשת זו ,אך לקראת סוף הקורס גיליתי את היתרונות של למידה ברשת זו ובתשובה לאחת משאלות המשוב של המרצה "האם תמליצו ללמד וללמוד בעזרת הפייסבוק ?" יותר מ60% ענו שימליצו ללמד וללמוד בפייסבוק .
בפייסבוק ניתנו מטלות, הגשנו עבודות והתנהלו דיונים סוערים , סטודנטים הגיבו והרבה. נראה היה שחלקם לא עזבו את הרשת גם באמצע הלילה . בסה"כ זו הייתה חוויה ודרך למידה חדשה, שהכרתי לשמחתי .

הנני מצרפת את ההתנהלות בקורס "היבטים גלובליים בתקשוב" בפייסבוק ל"טעימה" קטנה.  
 ולפני סיום שדרוג טרי של פייסבוק, להלן האתר:חידושים והמצאות בפייסבוק
המשך בבלוג הבא על ....

דרוש/ה מורה מקוון מעולה!

בין פצמ"ר לפצמ"ר, בתוך המיגונית  התנהלה  שיחת עמיתים קצת הזויה בנושא התקשוב, (נושא מזמן: השיבה ללימודים) , עמיתה למקצוע שמלמדת בישוב אחר,טוענת ששוב משרד החינוך יוצא עם תוכנית חדשה שתוביל לשום מקום. להוכחה היא מספרת על מורה "מתוקשבת" מהצוות שכולם מהללים ובראשם המנהלת "המורה מלמדת בכל השעורים בעזרת מחשב"היא אומרת  ואני לתומי עניתי מצויין, יש איזשהוא שינוי.  בלגלוג קל היא אומרת:" צריך להכנס לכתה ולראות איך מתנהל שעור "מתוקשב" עד שהמורה פותחת את המחשב מנסה להקרין את השקופיות, הכתה רועשת, ילדים מתפרעים והמורה בשלה מתעסקת עם המחשב ומחפשת חומרים .האם זו למידה?האם המצגות הם מהות הלמידה?טוב לפחות המנהלת מרוצה, יש לה מורה מתוקשבת" היא ספק שואלת, מציינת בציניות. הייתי צריכה להרגיע מעט את סערת רוחה של הקולגה ולהסביר (לאחר למידה בקורסים של דר' שרה שדה ודר' ליאת אייל -תודה) שמורה מתוקשב מיטבי זה לא מורה שפותח שרק משתמש במחשב. הטכנולוגיה לא מובילה את הפדגוגיה ,אלא להפך, הפדגוגיה אמורה להוביל והטכנולוגיה יכולה לשפר ולשדרג את הלמידה. ומכאן המלצה לכל המורים שיש בהם סקרנות ורצון ללמוד, להתנסות, למורים שפתוחים לשינוי פרדיגמות ההוראה המסורתיות ולהכרת המיומנויות למאה ה21 לבוא ללמוד ולא להשאר מאחור.
מצ"ב הרצאה של מר רוני דיין ,אחראי על הטמעת תוכנית התקשוב של מדינת ישראל שלדעתי היא מקיפה ותביא את השינוי באם לנו המורים תהיה הפתיחות והנכונות לשינוי.

להלן מצגת מצויינת "קווים לדמותו של מורה מקוון "/דר' אברום רותם

HTML = Hyper Text Markup Language

 

עוד צעד קדימה , עוד יעד בדרך לכבוש.. .בקורס "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת" של דר' צדוק יאיר הכרנו תקן בינלאומי שנקרא html -שפת תגיות ליצירה ועיצוב דפי אינטרנט שכלליה מוגדרים ע"י ארגון תקינה בנלאומי W3C .  היתרון : שפה המאפשרת שילוב של שפות תכנון  ומקודדת כך שבכל מקום שאהיה בו בעולם ידע לקרוא אתרי אינטרנט גם את וואלה בעברית.  התוודעתי למושגים חדשים כמו header ,navbar,sidebar.main.contauner.footer  ופתאום  כל אתר אינטרנט שאני נכנסת   מקבל מבט אחר: האם הוא כתוב נכון ,האם הצבעים תקינים? והדבר החשוב יותר לדעתי האם האתר נגיש ? האם המנשק טוב?

 לאחר שלמדנו מהו המאפיין  div ואיך מעצבים ב CSS  התבקשנו לבנות דפי אינטרנט בנושאים הקשורים להוראה . זה לא קל אך מאד מתגמל (לאחר כל הצלחה)  ומכאן אני יוצאת עם אפשרות להסתכל אחרת על סביבות למידה מתוקשבות ואולי גם לבנות סביבה  לימודית.

האם שעור מקוון יעיל?

                      הסמסטר, בקורס "מחקר מתקדם בחינוך" של דר' יונה מילר, התנסנו בשעור מקוון . השעורים שמופיעים באתר המכללה מובנים מאוד ,כתובים בשפה ברורה ונהירה .על פניו מה יכול להיות טוב יותר? אפשר ללמוד בכל זמן ובכל מקום.  האמנם? בכל מקום אפשרי, לגבי הזמן ישנה הגבלה צריך לעמוד בזמני הגשת המטלות . כשהנושאים היו ברורים אפשר היה להמשיך לשעור הבא ללא מניעה אך כשנתקלתי בבעיה או חוסר הבנה, עמדתי חסרת אונים ,טוב לא בדיוק, כי היתה האפשרות להכנס לפורום לשאול ולקבל תשובות , משום מה היה קשה לי לעשות זאת. אני עצמי לא אוהבת /מרבה להתכתב ברשתות חברתיות הכושר הוורבלי פנים אל פנים קל לי יותר. חשבתי לעצמי מה קורה לאותו תלמיד שקשה לו להתבטא בכתב? אנחנו מלמדים אותו .האם לדעתכם צריך ללמד לכתוב בפורומים למינהם? אני מוצאת את עצמי כותבת ולא שולחת ומרגישה מתוסכלת. השאלה הבאה ששאלתי את עצמי:  האם שעור מקוון הוא תכלית הכל ,האם השעור יכול להשאר רק מקוון ? מנסיון של הקבוצה בקורס זה , התשובה היא : לא ! לאחר מספר שעורים מקוונים הועלתה  דרישה מצד הסטודנטים לשעורי ביניים בין השעורים המקוונים, כדי להבהיר דברים, לשאול שאלות ו"ליישר קו" עם התובנות שרכשנו עד כה. מכאן אני למדה שאנו כבני אדם צריכים את הקשר הבלתי אמצעי, את האינטראקציה בין מורה לתלמיד.  האינטראקציה  מעודדת  ויוצרת שיח בלתי אמצעי להבניית הידע. אחת הסטודנטיות הגדילה ואמרה למרצה "את פשוט נהדרת הסברת ברור יכולתי לשאול שאלות ולקבל תשובות והבהרות נוספות און ליין וזה עשה לי טוב , יותר מכך הוסיפה ואמרה לא הייתי מכירה את אשיותך המדהימה  רק מהשעורים המקוונים". המשפט האחרון לדעתי צריך להוות כמגדלור ,מהי למידה אם היא לא חוויה אישית נרכשת? 

תוכנית התקשוב של ישראל

רציתי לשתף אתכם בתחושותי לאחר ששמעתי את הרצאתו של רוני דיין בקשר לתוכנית התקשוב של משרד החינוך. משום מה יצאתי מעודדת ואני מקווה מאד שלא אתבדה בזמן ביצוע התוכנית .
התוכנית הכוללת  לדעתי, היא מובנת ומקיפה: מתיחסת לתחום התשתיות, התחזוקה, הכשרת מורים ותמיכה בהם, פיתוח תכנים ועוד. כמו כן הופקו לקחים משנים עברו ,נלקחו בחשבון פרמטרים שונים שיכולים לפגוע בתוכנית וניסו לפותרם בדרכים שונות .אחת הבעיות הקריטיות בישום כל תוכנית היא ביצועה בשטח, כמו שכבר חוויתי בעבר תוכניות רבות, לא יושמו במלואם בגלל חוסר בתמיכה טכנית והעדר ליווי מתאים לתוכניות החדשות.  כך התמוססו להם תוכניות חדשות ומכשירים יקרי ערך עמדו כאבן שאין לה הופכין בבתי הספר . בתוכנית שהוצגה לנו אפשרות זו נלקחה בחשבון והמשרד החליט להצמיד לכל בית ספר טכנאי באחוזי משרה בהתאם לגודל בית הספר .לדעתי הצלחת התוכנית תלויה בתמיכה טכנית קבועה ומתמשכת בציוד ובמורה  לאורך כל השנה . אני תקווה שאכן כך יהיה כדי לאפשר את השינוי ,לשפר ולאתגר את המערכת בה אנו לומדים.