"דמיון חשוב יותר מידע,

"דמיון חשוב יותר מידע,ידע הוא מוגבל. דמיון יכול להפליג סביב העולם".אלברט איינשטיין.

יום שלישי, 15 בנובמבר 2011

חדש ימינו כקדם...

THE SITY AND COUNTRY SCHOOL; A PROGRESSIVE PARADIGM/ SUSAN F. SEMEL

ברצוני להתחיל בהרגשת ההחמצה  בקוראי את מאמרה של סוזן סמל . המאמר הזכיר לי ימים אחרים לפני כמה עשורים כשהתחלתי את  עבודתי בהוראה ,הלימוד אז היה מותאם, אומנם, לתוכנית הלימודים של משרד החינוך אך לנו המורים היה חופש ללמדו בדרך הנראית לנו ובאמת השתדלנו ללמדו בדרך חווייתית כשהתלמיד "הוביל" אותנו לפעילות המותאמת לחוויותיו וליכולותיו ,התלמידים תכננו יצרו ובנו את עולם הידע שלהם בלי שהינו מוגבלים בזמן ובמקום. לא רק "משוגעים לדבר" יכולים לשים את "הילד במרכז", לתמוך בו, לעודד ולהכין אותו לרצות ללמוד מתוך סקרנות ולא מתוך כפיה . ככל שחווית הלימוד תהיה רלוונטית לגבי הילד , הלמידה תהיה יעילה ומופנמת יותר . זה קרה בשנת 1911 עד 1942 בבית היתומים  שניהל  יאנוש קורצאק וזה אפשרי גם היום. צריך לחשוב אחרת ולהבין שהדרך להניע את התלמיד יהיה באם נשכיל להבין את מוחו ולהתחבר אל הפנימיות שלו , רק אז לבנות את תכנית לימודים מתאימה, בדרכים המתאימות לילד בגילאים השונים . המאמר מציג כיצד  בית הספר העיר והכפר מתנהל . (City and Country school) ביה"ס הוקם על ידי קרולין פראט בשנת 1914 בדירת שלושה חדרים בגריניץ וויליג' בניו יורק. הילדים הצעירים שלמדו בבית ספרה היו ילדים מהשכונה, בעיקר ממעמד הפועלים. היא האמינה שדרך משחק ילמדו הילדים להכיר את סביבתם.  לשם כך הפגישה פראט את הילדים עם קוביות בניה, פטישים, מסמרים, מסורים ופעילויות יומיומיות מהשכונה. קבוצת הילדים הראשונה בבית הספר (גן ילדים) הייתה של ילדים בני ארבע שלמדו במימון תרומות חיצוניות. בשנה השנייה היו כבר שתי קבוצות אחת של גילאי ארבע חמש, והשנייה של גילאי שש. היה קשה לגייס ילדים מעל גיל שש ממעמד הפועלים לבית הספר מפני שההורים חששו שאחרי בית ספר כזה (שאינו מלמד באופן שיטתי קריאה כתיבה וכו') הילדים יתקשו לעבור לבית ספר ציבורי רגיל.
חשיבתה של פראט בנושאי קוריקולום ופדגוגיה הושפעה מהפסיכולוג והפילוסוף ג'ון דיואי , לפי דיואי, דפוס למידה אקטיבי מוביל ללמידה משמעותית, פארט הושפעה  בייחוד בתחום של צמיחה והתפתחות הילד. היא הצהירה כי בבית ספרה מתאימים את בית הספר לילד ולא כפי שנהוג- להתאים את הילד לבית הספר, לעיתים ללא הצלחה. פראט השוותה את התלמידים לקהילה קטנה בתוך בית הספר בה התלמיד הינו משתתף פעיל, החל מהבנת העולם הסובב אותו דרך משחק בקוביות ועד למילוי תפקידים הדרושים לתחזוקת הקהילה בבית הספר. פראט האמינה ,כי משחק ובעיקר משחק בקוביות מוביל להזדמנויות חדשות ללמידה ולצמיחה. עוד  האמינה כי ילדים צעירים צריכים ללמוד דרך ניסוי והתנסות בסביבתם הקרובה, רק בגיל מאוחר יותר כשהם מתבגרים והאופקים שלהם מתרחבים יש להציג בפניהם משימות וחומרים מורכבים יותר.
נראה שבישראל  ישנם בתי ספר המאמצים שיטה זו ולהלן כתבה מערוץ 10 המתאר בתי ספר המלמדים אחרת בדרכים המאתגרים ורלבנטים לתלמיד ויוצרים תלמידים שאוהבים את ביה"ס שלהם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה