תובנות חדשות

אם הייתם אומרים לי לפני כחודש שאכתוב פוסט על תובנות חדשות הייתי אומרת שאתם פשוט הוזים. אבל זה קורה! לאחר ימים ולילות ממש לילות של בניית יחידה מתוקשבת בגוגלסייט, כשהתסכול הרקיע שחקים וקריאות הצילו נשלחו לכל עבר: לנעמי - בפורום, בסקייפ -לחברות ששוטטו באמצע הלילה, בטלפונים לחברות מהקורס. הגיע הרגע שראיתי תוצאות כשהמשימה רקמה עור וגידים התחלתי להרגיש סיפוק . בשעור האחרון בקורס קוריקולום הגיע מרצה אורח פרופסור דוד חן הנושא - מהפכת הידע שקרתה בעקבות תורת האינפורמציה.ונראה שאצלי מרוב אינפורמציה חדשה בתקשוב וחוסר יכולת להכילה הרגשתי שהלכתי לאיבוד . אך כשחייבים לעשות, עושים. "בקוריקולום לידע יש שני מימדים אורך ורוחב ואילו בתפיסה של תורת האינפורמציה מדברים על תלת מימד שבו מרחפים הביטים והבייטים ואפשר לסדר אותם בצורות שונות " (דוד חן,2011). בתוכנית הלימודים אנחנו לומדים לינארי ואילו מודל הידע החדש הוא רב מימדי, מדברים על חלל הידע ולא על דבר לינארי.מודל הידע הוא אינסופי.לעומתה, בכל תוכנית לימודים יש התחלה וסוף. בכל ספר יש התחלה וסוף אך כאשר גולשים באינטרנט עושר המידע הוא אינסופי ללא תלות במקום ובזמן.עיצוב הידע משתנה .בעבודתינו ממש הרגשנו זאת איך לכל משימה היו אינסוף אפשרויות למידה ואם לא הינו מגבילים את עצמנו הינו גולשים לאינסוף היבטים ואפשרויות ביחידה שבנינו.

מהפכת הידע פרופסור דוד חן

"פודקאסט" ו"פודיוקייט" ומה שביניהם...

 מדהים לראות הלכה למעשה את התאוריות שלמדנו בעזרת הטכנולוגיה המתפתחת והאינטרנט שמגיע לכל מקום ובכל זמן.הגישה הקוגנטיבית המזוהה כקונסטרוקטיביסטית מדברת על כך שהילד כבר פה ! מה הוא עושה וכיצד הוא מתפתח? הילד כמו מדען קטן, עורך ניסויים קטנים ובכך משיג את הידע שלו, פיאז'ה נתן תפקיד אקטיבי לילד ,פיאזה טען שיש מבנים מנטלים אקטיביים המושלכים על הניסיון כל העת . התהליך מתבטא בשינוי ועדכון מתמשך של הידע לגבי העולם על ידי עריכת ניסויים קטנים. בכתבה הבאה אנו רואים כיצד  פעוט בן שנה וחצי מגיע לתובנות בשימוש באייפד. ממש
 יליד דיגיטאלי.  לעומתי המהגרת הדיגיטלית שמנסה בעזרת למידת עמיתים לפצח את הטכנולוגיה וכאן התודה לכולם.
נושא נוסף שלדעתי  חשוב ועלה לכותרות השבוע  ה"פודקאסט" -תוכניות רדיו באינטרנט בנושאים מגוונים שבסמסטר הקודם למדנו את יתרונותיו ,הפודקאסט נראה משהו ארכאי אך לא! הוא תופס תאוצה ככלי למידה ואפילו כמקצוע ולדעתי עוד לא נאמרה המילה האחרונה בישום זה . חשוב  . לתזכורת -ימי הרדיו החדשים .
מהו "פודיוקייט"? לא פעם אני עומדת מול מדפי הסופר ומנסה לבחור חטיף /מוצר בריאות על פי הרשום על העטיפות של המוצר. "פודיוקייט" באה לעזרתי - אפליקצייה חינמית שקוראת ברקוד של מוצרי מזון ומפענחת את הערך התזונתי של מוצר מסוים - בודקת האם המוצר  באמת בריא כמו שכתוב. בכתבה יליד דיגיטאלי רואים כיצד מוצר שנרשם כבריא, האפליקציה  גילתה שהוא  רחוק מכך,  בנוסף האפליקציה נותנת חלופות למוצר בריא יותר ומביאה למודעות את החשיבות לערך התזונתי של המוצרים המעובדים . 

האם יאנוש קורצאק היה זקוק לאינטרנט?

רציתי לשתף אתכם בתחושות האמביוולנטיות שלי בקשר לתקשוב בחינוך,בפוסט הקודם הראיתי הסתכלות חיובית ,ערכית של יוטיוב.
היום ברצוני להציג בפניכם את מאמרו של דר' אלי ברודרמן " פס רחב - מוח צר " שפורסם באתר של הסתדרות המורים.
במאמר זה סוקר ברודרמן מחקרים של חוקרים בעלי שם בחינוך כמו פרופ' שריל טורקל מאוניברסיטת MIT ואחרים שלא מצאו עדויות במחקרים השונים שערכו, שהתקשוב בבתי הספר היסודיים גרם לשיפור בלמידה או בהשגי התלמידים . יותר מכך ברודרמן מחזיר לדעתי את שאלת השאלות לגבי כל "טרנד" חדש שמגיע למשרד החינוך והוא שואל האם מערכת החינוך שמשקיעה הון במחשוב בתי הספר ,שואלת את עצמה, האם המחשבים טובים או רעים לחינוכם של הילדים? לדעתי שאלה זו חשובה ביותר שהייתה צריכה להישאל לא רק  בעידן זה אלא לפני זמן רב . בעשורים האחרונים אנו  המורים נמצאים תחת "מתקפה" של תוכניות לימוד, חדשות לבקרים בדיספלינות השונות ,(האם מישהו יכול לספור את השיטות השונות ללימוד קריאה , חשבון ומדעים והאם השיטות הביאו להשגים טובים יותר? )  . עודני זוכרת בנוסטלגיה את ראשית דרכי בהוראה כשכל מקצוע :חשבון , תורה .., נלמד בצורה מקיפה ורב תחומית :המחזו שרנו ויצרנו ואילו היום אנו בקושי מספיקים להקיף את כל החומר .ומקצועות "הנשמה" כמו ציור , אומנות , מוזיקה וחקלאות הצטמצמו במקרה הטוב ונעלמו במקרה  הרע ואין שואל האם זה טוב?
נכון שלמדנו שהטכנולוגיה היא לא חזות הכל ושהפדגוגיה צריכה להשתנות ולהוביל ובכל זאת, האם השעורים המתוקשבים הם חפתרון או שצריך להתייחס למחשב כעל עוד כלי עזר בחינוך?
דר' ברודרמן מציג במאמרו את התהליכים החברתיים והכלכליים-תרבותיים של העשורים האחרונים שמנחים את מקבלי ההחלטות וכיצד לדעתו כדאי לפעול .מתאר את שינוי הגישה בארה"ב ונוגע במגוון נקודות בחינוך להוכחת דבריו .
אני התחברתי . ומה איתכם?

יוטיוב

בשעור האחרון של דר' הסגל הוצגה בפנינו "יוטיוב" כסביבת למידה והאפשריות הגלומות בטכנולוגיה זו .
 ברוח ימים אלו (יום הזכרון לשואה והגבורה)רציתי להראות את הפאן השיתופי של יוטיוב. באתר זה פורסמה תמונה מהשואה, כשבן של ניצול שואה זיהה את אביו בתמונה, החל במבצע אימות על ידי שיחות טלפון לקרובים וחברים, כל זה נעשה ברגישות, כדי לא לצער את האב. הסיפור ממחיש שטכנולוגיה זו, יכולה גם להוסיף ולקרב קשרים חברתיים וכמובן להפיץ ולשתף מידע בתפוצה עולמית. לעולם אין לדעת היכן,מתי ועל מי זה משפיע. סיפור מרגש ,מומלץ.

"תמונה מדכאו"

http://www.aish.co.il/i/h/121047974.html?