מערכת החינוך בפינלנד, אין דבר חדש תחת השמש!

כשצפיתי בתוכנית "המקור" על מערכת החינוך בפינלנד , שאלתי את עצמי, מה חדש? הרי לפני כשלושה עשורים ,כך לימדתי: בכיף, בנחת, ביצירתיות, בהתנסות כמעט בכל הנושאים . התלמידים התנסו תחילה ואחר כך ניסו להכליל, להגיע לתובנות  וללמידה אקטיבית, תוך כדי חשיבה פעילה , פתרון בעיות וניסויים , אינני זוכרת  לחץ של הספק חומר לימודי , הילדים למדו עם חדוות יצירה , הייתה הפנמה של החומר הנלמד וההשגים היו טובים, אך במשך השנים עם אינספור רפורמות, עם לחץ בלתי פוסק על המערכת בישום תוכניות שונות ומשונות, עם לחץ על מורים, מנהלים ובתי ספר, לעמוד בסטנדרטים שונים שכל שר חינוך בזמנו הנחית על המערכת וחשב שככל שיהיו יותר סטנדרטים הם יובילו  לשיפור ולהצלחה , כבר אמר פרופסור עמי וולנסקי במאמרו " "The Rise and the Price of the Standards Movement"  שהבעיה היא לא  בסטנדרטים המוצעים אלא בדרך ישומם, שגורמים לעומס על מורים ועל התלמידים ובעקבות כך  להתנגדות  ולחוסר בשיתוף פעולה . יותר מכך, חוסר האמון של המערכת והשאיפה להישגיות גורמת לחשדנות ולתחרות, שהם לדעתי "אם  כל חטאת" כי  הלמידה היא לא לשם למידה, אלא ,כדי להציג הישגים טובים יותר. לדעתי, אם ננטרל את ההישגיות ונחזק את האינטלגנציה הריגשית של ילדינו, נחזק את בטחונם האישי ונאמין בהם , הם יקחו אחריות אישית ללמידה  ממקום של רצון ללמוד ולדעת ולא ממקום של רצון להצליח רק במבחנים. ננטרל הישגיות- נקבל הישגים, הלמידה תהייה רלוונטית לתלמיד ללא "פחד" מהערכות ומבחנים שיקטלגו אותו . אהבתי מאד את  העיקרון המנחה של מערכת החינוך של פינלנד: שלא משאירים אף אחד מאחור , דואגים להצלחה של כולם, בתוך השעור . (אפילו שלוקח למורה לשהות עם התלמיד המתקשה חצי שעה). אין מבקרים את המורה על "בזבוז" הזמן בשעור  .לצערי כל זה  בניגוד למה שקורה אצלנו, רצים עם הטובים כדי להספיק כמה שיותר חומר ולחלשים במקרה הטוב נותנים שעורי תגבור או נשארים בהפסקה עם תלמיד חסר מנוחה שרוצה גם הוא  לצאת  להפסקה ולהתאוור. תובנות מתחדשות עולות בי בעקבות הצפייה , מקווה שגם בכם מומלץ .

האור והגבורה בחנוכה - בלוג מפרגן

                                "צריך שכל איש ידע ויבין שבתוכו דולק נר ,ואין נרו כנר חברו...
                                                                        ואין איש שאין לו נר...
                                                            וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו,
                                                          לעמול ולגלות את אור הנר ברבים
                                             ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו ".(הרב קוק)

בימים אלו של ימי החנוכה-  שבהם אור הנרות מאירים כמעט בכל בית ,יש מי שמנסה  "לכסות" את האורות ולהאפיל את עולמנו (הדרת נשים).  תפקידם של אור הנרות הוא לא רק "לפרסם את הנס",להלל ולשבח את הקב"ה על הניסים שנעשו, אלא גם לפרסם את נקודות האור שבחיינו , את אותם מעשיים אנושיים המונעים מאחריות , מכבוד ואהבת האדם.  עולמנו הוא עולם נפלא עם הרבה אנשים טובים ותמיד אבל תמיד :"מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". היום אני רוצה לספר על בלוג שאחת המטרות העיקריות שלו היא לעשות טוב, להאיר ולפרגן לעשייה הבית ספרית ולצוות המורים בבית ספר. מדובר על מנהלת חטיבת הביניים "גוונים" בראש העין, שפרה סטרוסקי שהחליטה לפתוח בלוג שנקרא "ממני אליכם" בלוג  פעיל ביותר (כ83.000 כניסות), בדף הבית שלו נכתב כי הוא נועד "לתעד את העשייה הבית ספרית וליצור שיתוף ושיח פדגוגי עם המורים ,ההורים, התלמידים והקהילה." סטרוסקי רואה בתיעוד בכלי זה: דרך לפרגן על יוזמות ופעילויות של הצוות ודבר חשוב נוסף: שיווק -  לא מספיק רק לעשות. במאה ה-21 "לא פרסמת לא עשית"  .  לדעתי הרעיון נפלא וכדאי לאמצו, בתנאי  שיעמוד ביעודו בלבד! להאיר ,לפרגן ולפרסם. כמובן שיש להקפיד  ולהיזהר שפלטפורמה זו לא תהיה במה להעלאת ביקורת כלפי מי שהוא, כי הרי הבלוג, כלי פתוח שיכול להגיע לכל אחד.( למרות שאפשר להגביל את הכניסה אליו לאוכלוסיית יעד ) . האור שבכולנו:

מעגל הזהב והשאלה מדוע?

תוכנית התקשוב של המאה ה21 ,תוכניות הלימודים החדשניות ביותר  והחידושים הטכנולוגיים  הכי משוכללים  לא יוכלו לפתור את בעיית החינוך ללא המרכיב החיוני שאדבר עליו בהמשך,כדי להצליח  לשנות משהו או לרתום את המערכת, את ההורים ואת התלמידים לשינוי ולשיפור יש צורך במרכיב החשוב של: תשובה לשאלה, מדוע? מדוע אנו צריכים את כל הטכנלוגיה החדשה -ישנה , ללא אמונה עמוקה בצדקת הדרך שבה אנו הולכים לא נוכל לרתום אחרים לעניין. נחשפתי להרצאתו של סימון סינק "איך מנהיגים גדולים מעוררים השראה  ופעולה" והתחברתי מאד לנאמר בה: לסינק ישנו מודל פשוט הנקרא מעגל זהב והשאלה מדוע? כשהאדם מונע מתחושות ואמונות  במה שהוא עושה ויודע מדוע הוא פועל, הוא מסוגל לעורר השראה ולסחוף אחריו רבים , האמונה שלנו היא שמוכרת . כך גם בחינוך, כאשר מורה מלמד מתוך אמונה ואהבה לנושא אותו הוא מלמד, התלמיד מרגיש ומנסה בכל מאודו להתחבר לחקות "ולקנות" את המידע מאותו מורה חדור אמונה ולהט. בהרצאתו מציג סינק דוגמאות של חברות ואירגונים טובים ש"לא עשו זאת" ואילו חברות שפחות מוצלחות אך "עשו זאת" בגדול . לשמוע להבין ולהשכיל :

"ריקוד המקרנה"- יאיר לפיד, האמנם?

בשעור של פרופסור דוד חן למדנו שמערכת החינוך בישראל היא מערכת גדולה ומורכבת,  אך מאד לא מסודרת , הגודל וחוסר השליטה של מערכת החינוך המרכזית גורמת לפער בין הכוונות של מדיניות החינוך לבין המציאות בבית הספר. במציאות, בית הספר לא הדביק את הצרכים שהמודרניזציה הציעה  ולכן אנו רואים  שבשיח הציבורי יש אי שביעות רצון  גדולה ממערכת החינוכית.
כל אחד מצביע על חסרון אחר  במערכת החינוך והביקורות הנמתחות על משרד החינוך יוצרות עוד ועוד רפורמות . 
יאיר לפיד במאמרו "ריקוד המקרנה" מציג את התנהלות רפורמת התקשוב החדשה שבה נותנים מחשב ומקרן למורה אך לא מציידים אותו בחומרים מתאימים, הוא מצטט את מנכ"לית עמותת סנונית שאומרת " מה יעזור לתלמידים אם יקרינו את הספרים שלהם על הלוח?" והתשובה היא: כלום. נכון שעד שיתגברו על כל הביוקרטיה, המקרן שבכיתה יהיה ארכאי וכבר עכשיו אנו שומעים שהטאבלט- מחשב לוח. אומץ בבתי ספר בעולם. אך לדעתי "אין לשפוך את התינוק עם המים" אמנם הייתי שמחה לראות ביצוע יעיל ומהיר יותר של הרפורמה ,אך יש בי  "שמחת עניים" כי המקרן החדש בכיתתי מאפשר לי להציג בפני התלמידים, סרטונים הממחישים תהליכים ,להראות את יערות הגשם ...ומי כמונו יודע שטוב מראה עיניים מאלף מילים.
לצערנו מי ששולט במערכת החינוך אלו הם הכוחות הפוליטיים. ההסתכלות על המערכת החינוך, ממוקדת על המבנה הארגוני ומי שמנהל אותה הם :1. משרד החינוך שיש בו כ-10 משרדי חינוך.
 2.משרד האוצר( שלפעמים מכתיב גם את המדיניות החינוך,) ו3. המרחב הציבורי: הציבור ,השלטון המקומי, המשפחות ארגוני המורים,ההורים, עמותות וקרנות.
בין בית הספר והניהול יש גורמים רבים מאד שמתערבים. וזו אחת הסיבות לדעתי שגם אם יש מדיניות אפקטיבית הסיכוי שהיא תתממש היא אפסית .

"בחדרי חדרים"- חרדים

אינטרנט במגזר החרדי, נושא שחקרנו (חברותי ואני) במטלת סכום של הקורס :"שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה- היבטים גלובליים בחינוך" במטלה זו סקרנו מספר מחקרים שהראו שלמרות שהמגזר החרדי  שם "גדרים" שונים כמו: ערים , שכונות ומוסדות חינוך שמיועדים למגזר זה בלבד וכמעט שאין אפשרות לחדור לתוכו וקשה אף יותר לנסות ולהשתלב בחברה זו. (כל זאת על מנת לשמור על זהותו של המגזר וכדי למנוע חדירה של תרבות זרה לתוכו)
 הרבנים למרות איסוריהם, לא הצליחו למנוע את חדירת האינטרנט למחוזם. מאוחר יותר חלה התפשרות הרבנים  שאישרו להחזיק מחשבים עם אינטרנט רק לצורכי עבודה.  במחקרים השונים התגלה שלמרות איסורי הרבנים אחוז גדול של משקי הבית החרדים מחזיקים מחשב המחובר לרשת אלחוטית כלשהי, בתחילה בחדרי חדרים ובמשך הזמן הוא אפילו הופיע אחר כבוד גם בחוצות ובישיבות. המחשבים הם עובדה קיימת . במגזר זה קיימת הבנה שאין לגזור על הציבור גזרה שהוא אינו יכול לעמוד בה .  כתבה  מ13/10/11 של אביחי אפוטה ב"גלובס"  מתארת ישום חדש נוסף שבה להכשיר את האינטרנט לשימוש החרדי -פיתוח עצמאי של חרדי בשם יעקב סוויסה שהקים את הרשת החברתית הראשונה השומרת על כשרות מלאה:   פייסבוק עם חותמת גלאט כושר :  פייסגלאט -Face Glat . פלייסגלאט מפרידה לחלוטין בין נשים לגברים כלומר, השיח ברשת זו יכול להתקיים אך ורק עם בני אותו מין ,בפייסגלאט יש מעקב אחר מילים, ביטויים ומשפטים שאינם הולמים הם מסונננים ונחסמים באופן אוטומטי.
המחשב והאינטרנט - עובדה מוגמרת, גם לאלה המתנגדים באופן נחרץ, נותר לנו  לחשוב  איך אפשר לרתום ,לנצל ולהשתמש בשימוש מושכל ומועיל  בטכנולוגיה החדשנית לטובת תלמידנו ולחברה טובה יותר.