הבשורה של יין צ'אנג צ'נג להבראת מערכת החינוך : הקמת בתי ספר בניהול עצמי, כדי לשנות את פרדיגמת החינוך המסורתית ולהנהיג פרדיגמה חדשה שתדגיש פיתוח אנטלגנציות מרובות ותנהיג חידושים ושינויים בבתי הספר שיכללו את המשולש: גלובליזציה ,לוקליזציה והתאמה אישית. כלומר לפי פרדיגמת החינוך החדשה ראוי להפוך את התלמידים ואת הלמידה שלהם למותאמים אישית, מותאמים למקום וגלובליים.(cheng,2000). ואני שואלת האומנם? כבר למדנו ואנו יודעים שכל "הנחתה" שמגיעה מלמעלה למטה לא נותנת את האפקט הרצוי, ראינו תמיד בתי ספר שבראשם עומדים מנהלים בעלי חזון ואידיאליסטים שבית הספר שלהם פועל אחרת, תלמידים שאוהבים להגיע אליו והלמידה שם היא למידה פעילה, רלוונטית ומותאמת לתלמיד . כך שמה שחשוב באמת, לדעתי ,זה ההון האנושי שעומד בראש בית הספר ,אותו מנהל, מחנך שמגיע עם תורה סדורה ואש בעצמותיו לחנך את ילדי ישראל ורק אז זה מצליח.
לדוגמה : בית ספר "מבואות הנגב" שבקיבוץ שובל מסרבים לקבל את מנטליות "פס היצור" של מערכת החינוך ואת ההשתעבדות למבחנים, הוא אחד מבתי הספר ששובר מוסכמות ומראה שאפשר גם אחרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה